בוקר שני טוב לכולנו, ואמן ונשתחרר כבר מעונש הקורונה שנחתה עלינו. סגורים וספונים בביתנו בחיק משפחתנו, יש בכך גם צדדים מעולים, להיות כל הזמן עם המשפוחה, לדבר המון אל תוך הלילה, להתעורר מוקדם כשכל הבית ישן.. . אפילו קייטי, לשתות קפה משובח ולקרוא ספר. להתענג. זמן יש בשפע ולא מתלוננת על שיעמום. אבל שיגרה צריך לשבור מדי פעם... מקווה לטוב ומהר!! סיימתי עוד ספר מעולה. כשקראתי מאחור והבנתי שמדובר בסופרת אשר נולדה וגדלה ברמת גן, בשכונה לא רחוקה ממני (רמת יצחק) הסתקרנתי מאוד. הרי אני עצמי נולדתי בעיר הזו, גדלתי כאן. חלק מהנקודות המוזכרות מוכרות לי מאוד, אם כי הסופרת כנראה קצת יותר מבוגרת ממני לפי הסיפורים. הספר מורכב מסיפורים קצרים ומקסימים ובעיקר תפס את עיני ואת לבי מילא הסיפור הראשון "ריחות". מי מאיתנו לא זוכר/ת ריחות, ריחות של ילדות. עוגה של אמא, ריח של ששי עם מרק העוף של הצהרים, פיתה עם חומוס שאמא הכינה לנו לשיעורי השחייה , ריח קופסת הפירות שנפתחת בחוף הים עם אחיותיי ואמא, ריח הסביח אצל סבתא בשבת בבוקר, ריח האדמה לאחר הגשם. ריחות של ילדות, של ב...
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpeg)
תגובות
הוסף רשומת תגובה