פסטיבל יפו SYNC סרטים אילמים על מסך ענק - מוזיקה חיה על הבמה מסע בניו יורק, ברלין וטוקיו, תחת השמיים הפתוחים של יפו העתיקה הקרנות של יצירות מופת קולנועיות בנות כמעט מאה שנה, עם פסקולים מקוריים ועכשוויים שנוצרו במיוחד עבורן מוזיקה אלקטרונית, היפ-הופ וג׳אז בביצוע לייב של די ג׳יי מש, אוטרקי וצמית ורביעיית ספי ציזלינג גן הפסגה, יפו העתיקה/ ימי רביעי 14/ 21 / 28 באוקטובר | 21:00 | הכניסה חופשית

 

בוקר טוב,

פסטיבל יפו SYNC

סרטים אילמים על מסך ענק - מוזיקה חיה על הבמה

מסע בניו יורק, ברלין וטוקיו, תחת השמיים הפתוחים של יפו העתיקה

הקרנות של יצירות מופת קולנועיות בנות כמעט מאה שנה, עם פסקולים מקוריים ועכשוויים שנוצרו במיוחד עבורן

מוזיקה אלקטרונית, היפ-הופ וג׳אז בביצוע לייב של די ג׳יי מש, אוטרקי וצמית ורביעיית ספי ציזלינג

גן הפסגה, יפו העתיקה/ ימי רביעי 14/ 21 / 28 באוקטובר | 21:00 | הכניסה חופשית

14.10.26 – ניו יורק: די ג׳יי מש בהרכב חי בפסקול לסרט "בודדים"

21.10.26 – ברלין: אוטרקי וצמית בפסקול לסרט "ברלין: סימפוניה של עיר גדולה"

 28.10.26 – טוקיו: רביעיית ספי ציזלינג בפסקול לסרט "נכשלתי, אבל..."

 

יפו SYNC - פסטיבל הפסקולים החיים של יפו העתיקה, חוזר למהדורה שנייה שמפגישה בין קולנוע אילם, מוזיקה חיה ושלוש מהערים המסעירות בעולם ​- ניו יורק, ברלין וטוקיו.

במשך שלושה ערבים באוקטובר, יהפוך גן הפסגה לבית קולנוע פתוח מול הנוף הכי יפה בעיר. שלוש יצירות קולנוע שנוצרו לפני כמעט מאה שנה יוקרנו על מסך ענק ויקבלו פסקולים מקוריים חדשים, שיבוצעו בלייב על הבמה במהלך ההקרנה.

די ג׳יי מש בהרכב חי יפגוש את ניו יורק ואת "בודדים” של פול פיוש, אוטרקי וצמית יעניקו פרשנות אלקטרונית ל"ברלין: סימפוניה של עיר גדולה” של ולטר רוטמן וספי ציזלינג ורביעיית ג׳אז יפגשו את טוקיו של "נכשלתי, אבל...” של יאסוז׳ירו אוזו מגדולי במאי הקולנוע היפני.

בכל ערב עובר הפסטיבל לעיר אחרת - מניו יורק לברלין ​ולטוקיו - כשהמסע כולו מתרחש תחת השמיים הפתוחים של יפו העתיקה.​ מוזיקאים עכשוויים יצרו עולם צלילי חדש ליצירות קולנועיות אל זמניות ולאופן שבו הן מתבוננות בעיר הגדולה. כך, ניו יורק של 1928 פוגשת את הביטים וההיפ-הופ שהעיר עוד עתידה להוליד, ברלין התעשייתית של שנות העשרים,  מתחברת אל המוזיקה האלקטרונית שתהפוך לחלק בלתי נפרד מזהותה התרבותית, וטוקיו הצעירה של אוזו פוגשת את החופש, האלתור והקצב של הג׳אז.

 

14.10.26 | ניו יורק

"בודדים”

Lonesome

 1928 | בימוי: פול פיוש

פסקול: די ג׳יי מש בהרכב עם קלידים וגיטרה

המסע נפתח בניו יורק של סוף שנות העשרים עם "בודדים”, יצירתו היפהפייה והחדשנית לזמנה של פול פיוש. במרכז הסרט, סיפור אהבה בין שני צעירים שנפגשים במקרה בתוך ההמון של העיר הגדולה. אבל לא פחות מהם, ניו יורק היא גיבורת הסרט - עיר מסחררת של רחובות, רכבות, אורות ותנועה בלתי פוסקת, שבתוכה אפשר להיות מוקפים באלפי אנשים ועדיין להרגיש לבד.

את ניו יורק של 1928 יפגוש די ג'יי מש, מפיק היפ-הופ ותיק שהפיק ושיתף פעולה עם אמנים בהם עדן דרסו, כהן@מושון ורביד פלוטניק. מש יחבר בין סימפולים, סקרצ'ינג ונגינה חיה של קלידים וגיטרה, ​בפסקול ​לסרט שמחבר ​בין הקצב העירוני שעל המסך אל ההיפ-הופ ו​הביטים שניו יורק עוד עתידה להוליד.

 

21.10.26 | ברלין

"ברלין: סימפוניה של עיר גדולה”

Berlin: Symphony of a Great City

 1927 | בימוי: ולטר רוטמן

פסקול: אוטרקי וצמית

המסע ממשיך לברלין עם "ברלין: סימפוניה של עיר גדולה”. אין בסרט גיבור או עלילה מסורתית. ברלין עצמה עומדת במרכז: יום אחד בחיי העיר, בעריכה מהירה וקצבית שהופכת את הרחובות, המכונות וההמונים לסימפוניה קולנועית פועמת.

אוטרקי וצמית (נדב שפיגל וערן צמית), שני יוצרים ומפיקים מהסצנה האלקטרונית המקומית, יעניקו לסרט פסקול של סינתיסייזרים, סמפולים ומקצבים אלקטרוניים, שיתחבר לקצב המכונות, התנועה וההמון שכבר טמון בדימויים שעל המסך.

כך ברלין התעשייתית של שנות העשרים פוגשת את הסאונד האלקטרוני שיהפוך עשרות שנים מאוחר יותר לחלק בלתי נפרד מהזהות התרבותית ומחיי הלילה שלה.

 

28.10.26 | טוקיו

"נכשלתי, אבל...”

I Flunked, But...

 1930 | בימוי: יאסוז׳ירו אוזו

פסקול: ספי ציזלינג ורביעיית ג׳אז

קומדיה מוקדמת של יאסוז׳ירו אוזו, מגדולי במאי הקולנוע היפני. קבוצת סטודנטים שנכשלים בבחינות ונאלצים להישאר שנה נוספת באוניברסיטה, בעוד חבריהם מגלים שגם החיים שאחרי הלימודים אינם פשוטים. דרך החברויות, השאיפות וחוסר הוודאות של הצעירים, הסרט מצייר את טוקיו המשתנה של שנות השלושים, ומתחת להומור מציע מבט רגיש על התבגרות ועל הפער בין חלומות למציאות.

את טוקיו של אוזו, יפגוש ספי ציזלינג, חצוצרן, מלחין ומפיק מהקולות הבולטים בסצנת הג׳אז המקומית. יחד עם רביעיית ג׳אז הוא יחבר בין ההומור, האנושיות והתזמון הקומי של הסרט לבין גרוב ואלתור במפגש בין טוקיו של שנות השלושים לבין החופש והספונטניות של הג׳אז.

www.oldjaffa.co.il