טום וסלמן: בגדול מאוסף מרי וחוזה מוגרבי 10.6.26–26.12.26 אוצרת: שחר מולכו / עוזרת לאוצרת: אלמה ליאון

 

הי

 

טום וסלמן: בגדול

מאוסף מרי וחוזה מוגרבי

10.6.26–26.12.26

אוצרת: שחר מולכו / עוזרת לאוצרת: אלמה ליאון

 

מוזיאון תל אביב לאמנות יציג לראשונה בישראל תערוכה מקיפה מיצירותיו של טום וסלמן, מהאמנים המרכזיים והמשפיעים בפופ־ארט האמריקאי של המאה העשרים.

התערוכה, שתיפתח ב־10 ביוני 2026, כוללת עשרות עבודות איקוניות משנות השישים והשבעים: דימויים מונומנטליים של הגוף האנושי, טבע דומם וחפצים יום־יומיים, המהדהדים את עולמות הפרסום, אידיאל היופי ותרבות הצריכה ההמונית.

וסלמן פיתח שפה אמנותית נועזת שטשטשה את הגבולות בין מסורת הציור הקלאסי לאסתטיקה של המדיה, האופנה והפרסום. יצירתו חשפה את מנגנוני הפעולה של התרבות הפופולרית, ומעוררת גם היום, בעידן של הצפת דימויים וריבוי מסכים, שאלות על האופן שבו מעוצבים מבט, תשוקה וזהות.

מוזיאון תל אביב לאמנות מציג לראשונה בישראל תערוכה מקיפה של האמן האמריקאי טום וֶסֶלמן (1931–2004), מדמויות המפתח של הפופ־ארט האמריקאי. התערוכה מציעה מבט עכשווי על גוף עבודתו של מי שהגדיר מחדש את ציור העירום והטבע הדומם במחצית השנייה של המאה העשרים.

התערוכה, תחת הכותרת "בגדול", כוללת מעל ארבעים יצירות – ציורי שמן, עבודות על נייר, קולאז'ים ורדי מייד – מתוך הסדרות המרכזיות והמשפיעות ביותר שיצר בשנות השישים והשבעים, ובהן "עירום אמריקני גדול", "טבע דומם" ו"ציורי חדר השינה". העבודות משלבות בין מסורות של ציור קלאסי בתולדות האמנות ובין התרבות הפופולרית של אמריקה הצרכנית. במרכזן מופיעים דימויים בקנה מידה גדול ובצבעוניות עזה: חלקי גוף מבודדים, דמויות שטוחות, סצנות אינטימיות, שברי חיים ביתיים וחפצים יום־יומיים הנטענים באסתטיקה של פרסום ומדיה, והופכים לנופי התשוקה של תרבות השפע האמריקאית.

יצירתו של וסלמן נולדה בלב מהפכת השחרור המיני בארצות הברית. העירום בעבודותיו אינו דיוקן אינדיבידואלי, אלא מערך של סמלים וסימנים הנע בין אידיאליזציה לביקורת על תרבות הראווה. באמצעות בידוד של איברי הגוף – שפתיים, שדיים, רגליים – העירום הופך מדימוי קלאסי לדימוי פופ תרבותי, שטוח, צבעוני ומוגדל החושף כיצד מיניות ונשיות מיוצגות ומשווקות על ידי המדיה האמריקאית. לאורך ההיסטוריה עוצב העירום הנשי דרך מבט גברי ולמענו. וסלמן פועל בתוך המתח הזה, תוך ניסוח שפה חזותית המעוררת מחשבה על האופן שבו תשוקה וזהות מתעצבות במרחב הציבורי והיום גם במרחב הדיגיטלי.

בעידן הנוכחי, המאופיין בריבוי קולות לצד שמרנות גוברת וצנזורה מחודשת, התערוכה מציעה קריאה עכשווית בסוגיות של דימויי גוף המשתנים ומתעצבים מחדש ללא הרף. בתוך כך, היא מפגישה את וסלמן עם אמנים מתקופות שונות, ולצד יצירותיו יוצגו עבודות מאוסף המוזיאון של אנדי וורהול, רוי ליכטנשטיין, אלכס כץ, מילטון אייברי, אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מיקלין תומאס, ועבודת וידאו של דורון סולומונס.

טום וסלמן נולד בסינסינטי, אוהיו, למד פסיכולוגיה ושירת בצבא ארצות הברית במלחמת קוריאה. במהלך שירותו במלחמה החל לצייר קריקטורות. לאחר שחרורו עבר לניו יורק בראשית שנות החמישים והתקבל ללימודים בקופר יוניון, שם נחשף לאקספרסיוניזם המופשט ולאמנים מרכזיים כמו ג’קסון פולוק, ויליאם דה קונינג ומארק רותקו. אל מול שפה שלטת זו פיתח ציור פיגורטיבי חד ובעל נוכחות חזותית עזה, השואב השראה משלטי חוצות, ממגזינים ומתרבות הצריכה. בשנות השישים החל להציג לצד אמני הפופ־ארט המתהווה, ובהמשך שילב חומרים מודפסים ואלמנטים חיצוניים שהרחיבו את שפתו, והובילו להתפתחות של קולאז'ים ופורמטים לא־מסורתיים. בשנות השבעים והשמונים המשיך לפעול בסדרות שבחנו את גבולות המדיום ואת היחסים בין דימוי, חומריות וייצוג, והפך לאחד האמנים המרכזיים בפופ־ארט האמריקאי.

טניה כהן־עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות: "להציג בישראל, דווקא בעת הזו, תערוכה מקיפה של טום וסלמן – מן האמנים החשובים והמשפיעים שפעלו בארצות הברית במאה העשרים –זהו הישג משמעותי עבור מוזיאון תל אביב לאמנות. יצירתו של וסלמן ממשיכה להדהד גם כיום ולהשפיע על דורות של אמנים ואמניות הפועלים בתוך תרבות רוויה בדימויים. אני מודה למרי וחוזה  מוגרבי על תמיכתם רבת השנים במוזיאון, ובמיוחד על מחויבותם בתקופה מורכבת זו."

בהמשך לתערוכות ״אנדי וורהול 1928–1987״(1992) , "WANTED" (2013) שהתמקדה באנדי וורהול ובז׳אן־מישל בסקיאט, ו״ג׳ף קונס: ערך מוחלט״ (2020), התערוכה הנוכחית מתקיימת בזכות שיתוף פעולה מתמשך בין מוזיאון תל אביב לאמנות לאוסף חוזה ומרי מוגרבי, מן האוספים הפרטיים הבולטים בעולם לאמנות עכשווית. שותפות זו מבוססת על מחויבות משותפת להנגשה של יצירות אמנות מרכזיות ונדירות לקהלים רחבים בישראל.