גלריה רוטשילד אמנות צבי לחמן: הקו החוצה אוצר: יניב שפירא 8.2.25–9.1.25

 

ערב טוב

גלריה רוטשילד אמנות

צבי לחמן: הקו החוצה

אוצר: יניב שפירא

8.2.25–9.1.25

 

מאז השבעה באוקטובר עולמנו התהפך והתערערו אצלנו הגבולות בין אסור ומותר, אנושי וברוטלי, מוות וחיים. בתערוכה "הקו החוצה" של צבי לחמן בגלריה רוטשילד אמנות המאבק על עצם קיומו של האנושי, מואר ממגוון של מבטים המהדהדים זעקה, אימה ואסון אך גם חיים. מוצגות בה עבודות במדיומים וחומרים שונים הנעות בין הקצוות הללו וחוקרות את  קווי הגבול האנושיים באמצעות עבודה רב-שכבתית בשעווה, ברונזה וגירים על נייר.

 

במרכז התערוכה מוצגת סדרת תבליטי-השעווה "לוחות" שנוצרה בעקבות השבעה באוקטובר. קו חוצה שמתרסק, נחרב או נמחק בכל אחת מהקומפוזיציות, בוקע ומתגלה מחדש כפעולה בחומר ובמרחב ומתבאר  כאמירה נוקבת על הדיבר "לא תרצח". התבליט 'הקו החוצה' המאזכר את ציורו של  ניקולא פוסין, 'טבח החפים מפשע' (1628-1627) לוכד רגע בעיצומו של קרב ובו אם מנסה לעצור לוחם המניף את חרבו מעל תינוקה; 'מחבוא' מחזיר אותנו למראה של אם מגוננת על ילדה והתבליט 'יללה' מפנה לפסלו של אברהם מלניקוב 'האריה השואג' (1934), אלא שכאן בהיפוך מגדרי הופכת השאגה לקינה וליללה. מוקד אחר בתערוכה הוא פסל הברונזה ECCE Homo (הנה האיש). לחמן כורך את הצירוף שבו סימן פונטיוס פילאטוס את ישו בפני ראשי היהודים בירושלים עם כותרת ספרו של פרימו לוי "אם זה אדם", אשר גם בו עולה השאלה לגבי הישרדותו של האנושי. לדבריו, בעת הזאת כשצלם אדם  חולל והתרסק, הוא מצא את עצמו במשך 300 יום, מחפש את תוויו יום יום מחדש, בניסיון להקים את הפָָּנִים מאפר, "לחזור ולהעמיד אדם". עוד בתערוכה, פסלי ברונזה (פסיון, הישרדות וקריסה) שהתגבשו בהשראת ציורו של פיטר ברויגל האב (משל העיוורים 1568) וכתגובה לאקטואליה הישראלית באותם ימים של ניסיונות להפיכה משפטית. בעבודות 'קומי' ו'במעגל', המאזכרות גם הן את ציורו של ברויגל, קשה שלא לראות עכשיו הד למעגלי הרוקדים במסיבת הנובה. 'דיוקן עצמי עם תיאודור הרצל', מציף את הזהות המשברית. הציור 'גירוש' (מין גרפיטי המתכתב עם ציורו הנודע של מסאצ'יו)  מעיר גם הוא מראה אקטואלי,  דמויות מגורשים בדרום תל-אביב ליד הסטודיו או שמא חטופים שעיניהם נחבשו בידי שוביהם. מקטעים מתוך 'זמן שבור' יומן מלחמה שלחמן מקיים מאז ה-7  באוקטובר, חושפים דיוקנאות דמויות, נופים וחיות, הנקראים כסיסמוגרף לנסיבות של פירוק, התפוררות וחרדה. השאלה היכן, בכל זה, עובר הקו בין כן ללא, בין עדן לרוע ובין האינטימי לפוליטי? מרחפת מעל התערוכה כולה. "הקו החוצה" כמכלול ממשיך ומקצין היבטים בתערוכתו של לחמן פָּנִים אֶל פָּנִים שנפתחה במשכן לאמנות עין חרוד כחודש לפני אותה שבת ארורה. ספר התערוכה כולל מסות מאת שבא סלהוב, חגי כנען, גלילי שחר ויניב שפירא על היבטים חדשים בפיסול הישראלי-יהודי של לחמן וראיון של הלית ישורון עם האמן.

 

לדברי יניב שפירא, אוצר שתי התערוכות: "ההלם והאלם שאחזו בנו, מחייבים אותנו לשפה חדשה". בעבודותיו של לחמן ניכר הניסיון ללכוד את הרגע ובה בעת זמנים קודמים, אולי את הזמן כולו".

 

'הקו החוצה' הוא שבר חומרי בתוך הקומפוזיציה. העבודה יכולה להתחיל ממנו או להיגמר בו. מאז השבעה באוקטובר, מצאתי את עצמי נזקק ל"קו החוצה" יותר מתמיד. ברגע מסוים הבנתי שאני נעזר בו, בין היתר כדי לתת סימנים בזמן שנעשה קשה לתפישה, יותר מאי-פעם. (צבי לחמן)

 

גלריה רוטשילד אמנות  - רחוב מאור משה 2 , תל אביב - הכניסה חופשית www.rgfineart.com

שעות פתיחה: שלישי -חמישי 11:00-18:00 , שישי-שבת 10:00-14:00, ראשון ושני – בתיאום מראש