אבי סבח: נוטה להישכח זוכה פרס רפפורט לאמן מבטיח לשנת 2022 24.9.24 - 22.2.25 אוצרת: דלית מתתיהו אוצר משנה: טל ברויטמן

 

צהרים טובים,

אבי סבח: נוטה להישכח

זוכה פרס רפפורט לאמן מבטיח לשנת 2022

24.9.24 - 22.2.25

אוצרת: דלית מתתיהו

אוצר משנה: טל ברויטמן

 

התערוכה נוטה להישכח מתמקדת בסדרות ציורים שהתגבשו ונוצרו בשלוש שנים האחרונות. בשנים אלה, שידעו רצף של משברים ואסונות, העתיק האמן אבי סבח את מקום מגוריו לפורטוגל. המרחב האקלימי החדש, הנושק לאוקיינוס האטלנטי, מתמסר להשפעת הים. בקיץ, שריפות ענק מבעירות את ההרים, ובחורף, המים מִתעבּים על פני הקרקע ומפעפעים בין הסלעים. האוויר הלח מתקרר במהירות, וערפל סמיך עוטף את חלונות הסטודיו. הלכי רוח אלה חלחלו אל תהליכי היצירה ואל מושאיה וחוללו בהם תמורה משמעותית. עבודתו העכשווית נושאת תווי נוף מובהקים, והחומריות העזה הומרה בחוקיות העולם המימי והמדולל.

 

אבי סבח נולד וגדל במעלות-תרשיחא, בגליל המערבי שהיה – ועודנו – אזור לחימה. בילדותו היה לו הציור מקום מפלט ודרך לתקשר עם סביבתו. כשבגר התלבט בין לימודי אמנות ולימודי כימיה, והבחירה באמנות נעשתה מתוך הכרה שהכימיה תמצא את מקומה בציור. במעשה האמנות סבח משית על הציור בדיקות וניסויים אלכימיים, שנובעים מסקרנות להבין את התנהגותם של החומרים ומחיפוש אחר תואם בין חומרים פיזיים למצבי נפש ורוח, למשל בין ערפל כתופעה אטמוספירית וכמצב תודעתי.

 

סבח עובד בסדרות, ובתהליכי העבודה מתקבצים בהדרגה גופי עבודה רחבים החולקים נושאים משותפים, חומריים וחזותיים. לסדרות בתערוכה הנוכחית – המעשן הגדול, רוח שנייה, נוטה להישכח, בזמן האחרון – משותף פורמט קבוע, סוג נייר ועולם דימויים ייחודי. סבח "אוסף מים": הוא מניח לוחות זכוכית ומתכת מחוץ לסטודיו. בלילה הערפל נקווה לטיפות, ועם בוקר הלוחות נלקחים פנימה אל הסטודיו, לשמש במלאכת האקוורל. מי הערפל ממיסים את המדיום האוחז בפיגמנט (דבש או גומי ערבי) ונידפים בחזרה אל האוויר. ציוריו העדינים ורבי-היופי, הם התלכדות של דימויי ההר, שדה הקרב, או רגעים של התגלות אלוהית. הם נופי פורטוגל ומעלות-תרשיחא גם יחד, חלומות בלהה וממשות.

 

www.tamuseum.org.il