הספר- "גלגול הזמן" , פנינה אלקיים גרינשפן כתבה. הוצאה לאור- "צמרת"

הי סיימתי לקרוא ספר שממש ריתק אותי עוד לפני שהתחלתי לקרוא אותו.
תמיד סיקרנו אותי חזרה בזמן, גלגול נשמות, מסתורין ואהבות.
ואכן הסיפור מופלא ואף תרם רבות לידע ההיסטורי שלי ובכלל לידע הכללי.
מודה שלא ידעתי מעבר לפרטים כאלה ואחרים, לא זכרתי. ממש מרתק ומחכים.

דמותה של רות בשנת 2016 כעורכת דין אסטרטיבית, יפיפייה, חזקה ומעצימה, הרצינות שלה בעבודתה, החריצות, הדאגה שלה לאחר, לעני, לאיש השקוף שאף אחד אחר לא רואה אותו, כולם ממהרים לעבודה, כולם חומרניים ואילו רות היא אישה מיוחדת במינה, עוף נדיר ומיוחד.
הקשר המיוחד שלה עם סבה הגר בירושלים, היא גרה ועובדת בתל אביב.
במשרד הבוס שלה מתגלה כדמות מעברה בגלגול אחר מעת ומקום אחרים.
יש תמונה בעליית הגג, ציור של אישה צעירה שנראית בדיוק כמוה, צמרמורת. קשר מיוחד ובלתי אפשרי נגלה לעיניה .היא והבוס המבוגר ממנה יותר מעשור שנים, נשוי. בעייתי מאוד, יש לו מאהבות והוא לא גבר של אישה אחת. מערבולת בנפשה. ומוחה קודח.
הסבא למעשה גידל אותה. היא התייתמה בגיל צעיר מאוד וסבה וסבתה גידלו אותה כאילו הייתה ביתם. הסבתא נפטרה. סבה הוא רב בית כנסת הרמב"ם ויש ביניהם קשר מופלא, אהבת משפחה , פינה חמה ושיחות אינלקטואליות ומחכימות.
ומנגד דמותה של פרלה בשנת 1492 בספרד בזמן האינקוויזציה. דודה הרב שכל כך אהוב עליה שנרצח בידי מפלצות האינקווזיציה.

אמה האהובה מגדלת אותה. היא בת יחידה. יש לה אהוב דוד , אהובה הוא נוצרי חדש שהתנצר כביכול. הוא יהודי במסווה של נוצרי. בתליון של הצלב ישנו מגן דוד נסתר.
ובכדי לא להיות על אדמת ספרד המלאה דם יהודים הוא בוחר להיות סוג של יורד ים שמסייע למעשה להבריח יהודים מספרד למרוקו והולנד. ולמעשה חלומו הוא להגיע לארץ ישראל.

חברו של דוד דניאל , מגיע בשליחותו של חברו ועוזר לפרלה ואמא להימלט משיני מפלצת האינקווזיציה. הן נמלטות כל עוד נפשן בן. מגיעות לאנייה ולמרות כל הקשיים מצליחות לקחת עימן את המזוודה עם התכשיטים היקרים. הן מגיעות ממשפחה  עשירה מאוד ,הן נצר למשפחה מבובדת וזהו כל רכושן עלי אדמות.

משם הכל מתגלגל והדברים משתנים.
נקשרתי מאוד לפרלה. והסוף הוא לא סוף בנאלי. בכלל לא צפוי.

אהבתי לקרוא את הספר, לחוש את האהבה, משפחתיות, להריח, לטעום מהמאכלים ,לשתות איתן תה עם נענע ולאכול עוגיות.

מה שפחות אהבתי בספר ולא התאים לי בכלל. כל הבעת הדעות הפוליטיות שהסופרת לא התמקדה בסיפור עצמו. יכלה לציין מס' עובדות. אבל כאן זה היה מעבר לכך ומבינתי איבד את הטעם הטוב.

חבל.

תודה רבה.